כן, אנחנו יכולים: רשות מקומית יכולה לתמוך ולסייע לעסקים קטנים בחדשנות חכמה
כותרת: כן, אנחנו יכולים: רשות מקומית יכולה
לתמוך ולסייע לעסקים קטנים בחדשנות חכמה
כותרת משנה: רואי דינוביץ , מומחה לפיתוח כלכלי ויו"ר החברה לפיתוח כלכלה מקומית, במאמר הממחיש כיצד יוזמה מקומית סייעה ללא מעט בעלי עסקים שמתמודדים עם השינויים בשוק
מאת: רואי דינוביץ
האם רשות מקומית יכולה לפעול יחד עם עסקים קטנים ובינוניים,
על מנת לקדם חדשנות ויוזמות משותפות במרחב העירוני שלה? שאלה זו הועלתה על ידי אביגדור שרון, מומחה וחוקר באוניברסיטת תל
אביב בתחומי חדשנות וקיימות עירונית, בשיחה במסגרת פרויקט המחקר SME4SMARTCITIES, פרויקט שבו משתתפת
המעבדה לחדשנות ולקיימות עירונית באוניברסיטה עם מספר ארגונים ממדינות בים התיכון,
במטרה להגביר שיתופי פעולה בין חברות קטנות ובינוניות (SME) ובין רשויות מקומיות
כדי לפתח פתרונות חדשניים וברי קיימא, ביוזמת תוכנית ENI CBC Med של האיחוד האירופי.
את השאלה הזו גם שאלתי את עצמי כבר לפני תשע שנים,
כאשר לקחתי חלק בהקמת מינהלת העסקים של עיריית רעננה, לאחר שהנהלת העירייה אישרה את
תוכנית העבודה שהגשתי.
אכן, זה מוזר שאני שואל את השאלה לאחר שגיבשתי את
התוכנית, העוסקת בדיוק בנושא מתן הפתרונות, במטרה להתגבר על האתגרים ובעיקר החסמים
שעמם אנו, בעלי התפקידים ברשות המקומית, נאלצים להתמודד. כי הרי היה לא ברור מאליו
באותם ימים שהרשות תתערב בפעולות כלכליות ועסקיות הקשורות למגזר הפרטי.
כבר אז היו מספר נושאים שרצינו לטפל בהם, לבדוק
ולראות האם ישפיעו באופן מידי. לדוגמה, האם המעורבות העירונית בפיתוח יזמויות
חדשניות וסביבתיות באמת תשפיע על מגמות הצריכה והאם תעזור לבעלי העסקים ולתושבים
להגדלת הפדיון או הגדלת מקומות התעסוקה בתוך הערים?
חשוב לכתוב תוכניות, אבל חשוב לא פחות להתחיל בניסויי
שטח. כן, כן, ניסויים שמשתפים בני אדם וחברות - אין ברירה.
לוחות הזמנים והאתגרים שעמדו לפנינו היו משמעותיים
- מנורה אדומה גדולה דלקה מעלינו, מחקר תוכנית העבודה הראה שאם לא נגדיל בצורה משמעותית
את ההכנסות ברשות המקומית, עיריית רעננה תמצא את עצמה תוך שלוש עד חמש שנים בפער תקציב
משמעותי, ובכך תחדל להיות עיר איתנה ולא תוכל לספק את מרבית השירותים, שאותם היא
מעניקה בנדיבות ובלב רחב לכלל התושבים ולאורחיהם.
התחלנו את הפרויקט הראשון, בלי להבין יותר מדי: הקמת
מרכז העסקים -
מקום פיזי שיהווה כתובת שאליה ניתן להגיע, לדבר לצעוק
ולצחוק.
יצאנו לדרך בתהליך חסר תקדים, שאת המחיר שלו אשלם
אחר כך עוד שנים רבות במערכות יחסים מורכבות עם בעלי תפקידים ובעיקר בייצור הזדמנויות
לעולמות חדשים. התוכנית הייתה להשתלט על בית הספר המקצועי מפתן שבדיוק נסגר, ולפתוח
את שעריו לפעילויות עסקיות וכלכליות.
עכשיו, אחרי שנים רבות אפשר לחשוף את מה שהיה מאחורי
הקלעים. בשיחה בארבע עיניים עם אבי לאופר ז"ל, מנכ"ל העירייה לשעבר, הצגתי
את התוכנית בפניו, ואמרתי לו: "אני רוצה את הכיתות ואת המקומות, כדי לאפשר
קורסים, סדנאות וכל פעילות של עמותה או עסק או כל אחד שחפץ בכך. לאפשר את המקום
במחיר סמלי או אפילו ללא עלות לצורך פעילות עסקית".
השאלה הראשונה שהוא שאל אותי, הייתה: "רואי,
מאיפה הכסף לשיפוץ?". ידעתי שאם אומר לו שאני זקוק לתקציב, הוא מיד ישיב
בשלילה. לא היה כסף. לכן, כל מה שביקשתי היה: "תן לי להיכנס ולהתחיל
לפעול". אבי ענה לי:"תעשה מה שצריך לעשות ובעיקר שזה יעשה טוב". כמובן
יצאתי שמח ומרוצה מהפגישה, וידעתי שאני הולך להוציא את העצבים שלי: שברתי דלתות, מנעולים וכל דבר שלא נפתח או לא היה נגיש.
יחד עם כמה מתנדבים ועוד עובד אחד, מצאנו את עצמנו במשך חודש ימים צובעים, משפצים,
מתקנים, ומקימים בידיים שלנו את מרכז העסקים.
במקביל, מדי יום הסתובבתי ברחובות והזמנתי למרכז
בעלי עסקים. הבלתי ייאמן קרה: תוך חודש ימים עם ההשלמה מצאנו את עצמנו עם יותר מחמישה קורסים פעילים, עשרות יזמים וחברות שהתארחו
במקום. בין המשכירים של החדרים הראשונים היו מת"י רעננה שהפעילו קורסים ליזמים
ולעסקים קטנים; חברת "אקספלייס" חברה שגדלה ברעננה,
חברת "SAP"
ועוד רבים שהצטרפו.
מהר מאוד מצאנו את עצמנו מייצרים אירועים וחיבורים
בתוך המרכז, שהיה כמו תמנון רחב ידיים. זאת, בעקבות המאמץ שלנו ליצור פעילויות רבות גם בבתי העסק ובחברות.
גם כמות שיתופי הפעולה בין העסקים לא איחרה לבוא. איך עשינו את זה? פשוט כך: אנשים
באים, חלקם מוכרים וחלקם לא, ופשוט שאלנו אותם מה הם רוצים. חלק משמעותי מכל
האירועים היה החיבורים העסקיים שיצרתי עבור אנשים, והיו למעשה מתן הזדמנות.
בין הסיפורים הרבים, בלט ועדיין זכור לי סיפורו
של רון לוי מנהל החנות הגות מזוזות. כך סיפר רון: "שמי רון לוי ואני הבעלים
של הגות , חנות יודאיקה בוטיק אשר קיימת משנת 1997 בעיר רעננה. בשנת 2017 עברה
החנות למשכנה החדש בקניון רננים בעיר".
"בעקבות
המעבר למקום החדש והגדול, התחלתי לחפש מקורות חדשים להכנסות נוספות לחנות. עוד כשהייתי
בחנות הישנה ברחוב בורוכוב, נרשמתי והצטרפתי לתוכנית לבעלי עסקים אשר יזמה מינהלת העסקים
של רעננה והעומד בראשה, רואי דינוביץ, איש יקר שעזר לי רבות".
"במסגרת
הפעילות של המינהלת, התוודעתי והשתתפתי כמעט בכל המפגשים המעניינים שאורגנו על
ידה, מפגשים עם נציגים מקהילות אנשי העסקים הבכירים, מנהלי סניפי בנקים, עורכי דין
ועוד, שתרמו לי והעניקו לי ידע רב".
"באחד
המפגשים שאורגנו, הגיע הבעלים של רשת פרימה בישראל. הוא הציג את רשת המלונות ואת
תפיסת עולמם, באשר למיקום המלונות שלהם בארץ במקומות לא שגרתיים, רעננה והרצון שלו
לשתף עסקים מקומיים בהקמת המלון שהיה בתהליך מואץ של בנייתו באזור התעשייה ברעננה".
"בסיום
ההרצאה ניגשתי לרועי אמיר, הבעלים של מלון פרימה. הצגתי את עצמי ואת החנות שלי, והסברתי
לו שהגות מתמחה במזוזות מעוצבות ובקלפים משובחים ואשמח אם אוכל למכור לרשת את המזוזות,
לטובת המלון שמוקם ברעננה. מר אמיר היה נחמד מאד ואמר שהוא ישמח לעזור לי לתת הצעת
מחיר למלון. לאחר כחודשיים של פעילות וקשר עם הנהלת רשת פרימה ועם רואי מהמינהלת,
שעזר וקידם את הקשרים, בוצעה הזמנה מהגות למזוזות למלון פרימה ברעננה. אני ממש מודה
לרואי, על ארגון ההרצאה, שבלעדיה לא הייתה לי עסקה בהיקף מכובד מול רשת פרימה".
סיפור זה מצטרף לעשרות סיפורים, שמוכיחים את
החשיבות הגדולה של התערבות ביצירת מערכות קשרים מצד הרשות המקומית. סיפור זה משליך
על איתנות העסק ומחזק אותו, כך שהוא יוכל להתפתח ומכוח השוק להגדיל את הפעילות
העסקית המשפיעה באופן ישיר על גיוס עובדים, פיתוח תשתיות ובעיקר המשך הכנסה לרשות
המקומית. עם המשך תהליך העבודה של מינהלת העסקים ויצירת הממשקים הבין עירוניים,
האתגר הגדול היה לייצר נהלי עבודה והבנה של בעלי התפקידים השונים בתוך הרשות
המקומית את עומק החשיבות של הקשר בין העסקים והרשות. אני קורא לזה "בין ה-M המוניציפלי
לבין ה-B ביזנס".
לאותם בעלי התפקידים יש יכולות, הן במתן השירות
והן באספקה והיכולת הפוטנציאלית, לקידום שיתופי פעולה וליצירת הכנסות כספיות חסרות
תקדים, שאינן ארנונה או היטלים והם מהווים צינור מאוד משמעותי אל המדינה.
אחרי שחצינו חסמים רגולטוריים ובעיקר תרבותיים,
נפרץ מחסום נוסף, לאחר שנדרשו שנתיים עד שהצלחנו להטמיע מערכות יחסים גדולות ומשמעותיות.
אחד הסיפורים המרתקים הוא של נחמה אפרתי, מנהלת מחלקת קליטת עלייה בעירייה. כך היא
מספרת: "העיר רעננה מוגדרת
כעיר קולטת עלייה. כ-20 אחוז מתושבי העיר הם עולים מ-22 מדינות שונות. כמנהלת
מחלקת הקליטה בעירייה, קידמנו תוכניות רבות והצענו מענים מותאמים לצרכיהם המיוחדים
של אוכלוסיית העולים, בכל מעגלי החיים".
"לאחר
שבנינו תשתית איכותית ומבוססת לקליטת העולים בצעדיהם הראשונים ולשילובם
החברתי המיטבי, נדרשנו לסוגיה שהייתה מחוץ לתחום אחריותה של הרשות המקומית: תחום
התעסוקה, היזמות והעסקים בקרב העולים שהייתה עד כה נחלת משרדי ממשלה, בהם משרד העלייה
והקליטה ברמה מחוזית וארצית או משרד הכלכלה והמסחר. התבוננות במסלול התעסוקתי, היזמות
והפעילות העסקית של העולים, לימדה אותנו שקיימים חסמים רבים הגורמים לשיעור יחסי
גבוה של סגירת עסקים ביחס לעמיתיהם ילידי הארץ".
"כך
החל שיתוף פעולה מקצועי ופורה עם מינהלת העסקים העירונית
שפעלה מזה כמה שנים בעיר בראשותו של רואי דינוביץ .יצאנו לדרך,
שלב אחר שלב לגיבוש תוכנית התערבות לקידום
התעסוקה, יזמות ועסקים עולים. ראשית, ערכנו מיפוי מקיף של העסקים בעיר
בבעלות עולים חדשים או עולים ותיקים, ערכנו סקר לאיתור חסמים להצלחה של עסק ולאיתור
המשאבים והמענים הנחוצים להצלחה, לשימור ולהרחבת העסק".
"עד
מהרה נערך ניתוח של החסמים ובלטו מספר מאפיינים עיקריים :
1. היעדר
ליווי העולים בשלבי פתיחת עסק, הבנת מנגנוניים כלכליים ומסחריים, ספקים, לגליזציה
ועוד.
2. פערים
בקודים התרבותיים, לצורך הבנת התנהלות השוק המקומי ואוריינטציה. לדוגמה, נטייה
של חלק מהעולים להקים עסק המאופיין כנישות אתניות, כלומר, מבוסס על לקוחות מאותה קהילה
(בית מאפה צרפתי או חנות ליודאיקה - יבוא מצרפת), או לחילופין הקמת עסק כהעדפה על פני
האופציה להיות שכיר עם נקודת פתיחה נמוכה יותר ביחס לישראלים ילדי הארץ.
3. היעדר רשתות חברתיות ונטוורקינג העשויים לסייע בעולם התעסוקה והעסקים בעיקר
במדינת ישראל.
4. קושי
שפה ותקשורת לצורך שיווק קידום מכירות, שימור לקוחות ועוד.
5. מקורות
מימון או הלוואות – לרוב, העולים משקיעים בעסק את ההון העצמי או המשפחתי
,הדבר גורר אותם לחובות ,ערבוב בין תקציב עסקי למשפחתי. היעדר מיצוי זכויות ומקורות
תמיכה ממשלתיים ואחרים".
"לאחר
שלב המיפוי והבנת החסמים, יצאנו לדרך עם תוכנית התערבות ממוקדת ממצאי הסקר
אותן הובילה מקדמת תעסוקה ועסקים עולים במשרה מלאה - פונקציה עירונית ייעודית במתחם מינהלת
העסקים, אשר שמשה כתובת זמינה, יעילה ופרואקטיבית
. הפעילות
של אותה פונקציה כללה בין היתר פורום נטוורקינג
בעלי עסקים עולים, לחשיפת העסק לעסקים אחרים ועידוד שיתופי פעולה, ביצוע סיורים בעסקים
פתוחים לקהל הרחב כולל טעימות ועוד".
"שיתוף הפעולה של מחלקת הקליטה עם מינהלת העסקים, אפשר
לנו בשלב הראשון ליהנות מפלטפורמה קיימת ולצאת לדרך לשלבי המיפוי והסקר ללא דיחוי.
עד מהרה גייסנו את משרד העלייה והקליטה למימון חלק גדול מההוצאות, מתוך הבנה הדדית
שתכנית התערבות צריכות להיות מנוהלת בזירה המקומית המאבחנת את החסמים, וממנה יצמחו
דרכי הפעולה מותאמים להסרתם ולקידום העסקים העולים".
"באופן פרדוקסאלי, עד לאותה נקודת זמן המנדט
ובעיקר המשאבים היו בידי המשרד לקליטת עלייה אך המרחק בין העולה למשרד הממשלתי, היעדר
יכולת לחקור לעומק את המציאות המקומית ששונה מעיר לעיר, מעולים לעולים לפי מדינות מוצא
ותרבויות, גורמים לחוסר היכולת לפעול במהירות תגובה מצד המשרד. יצאנו לדרך באופן
עצמאי ורתמנו את השותפות כאשר ישנם כבר נתונים של מיפויי, כל זאת ברוח החדשנית ומעט
בקשות למשאבים. יצוין, כי נעשה שימוש בכל הפלטפורמות הטכנולוגיות לאיתור העסקים
העולים, שיווק ופרסום פעילות המינהלת בתחום קידום עסקים עולים, הן מול העולים והן
בקהל הרחב - שהם למעשה מאות לקוחות פוטנציאלים".
סיפור זה ממחיש כמה משמעות יש לקשר בין הרשות
המקומית למדינה, יכולה להתרחב. היוזמה המקומית ייצרה משיכה של תקציבים חיצוניים
מהמדינה, מהעסקים ועד התושב בעיר. זאת, על מנת להגיע לאתגר חדש – הצלחנו להגיע
לבודדים ואפילו לעשרות, רצינו להגיע למאות ולאלפים. האתגר היה מאוד משמעותי, כי אחרי
הכל, היה לנו כוח אדם איכותי אך קטן מאוד כשרובו התבסס על מתנדבים.
לאחר בחינה ותהליכים נוספים, הכנסנו מערכות
טכנולוגיות לעזרה, לניהול המערך וליצירת תקשורת בין הגורמים, בעיקר בין לקוח הקצה שהוא
בעל העסק או התושב שצורך מוצרים שברצוננו להפוך ליזם או למקבל עבודה חדשה. ובכך, לאפשר
לו יצירת אופק משמעותי.
חלק זה של הטכנולוגיה, בשילוב כוח האדם המצומצם,
זה האות i
במודל - בלי שילוב של אותו כוח אדם איכותי ומסור עם חיבור של לא מעט טכנולוגיות
שיעזרו לנו לנהל ולהפעיל את האקו סיסטם העירוני, לא היינו יכולים להגיע למספרים
האדירים שאליהם הגענו. כדי לסבר את האוזן, מדובר בשנה השלישית של פעילות המינהלת בקשר
רציף עם למעלה מ-2,000 משתמשים פעילים דרך אמצעים מרובים לאותה התקופה. מרשתות חברתיות,
כאלו ואחרות ועוד.
בנוסף, עם השנים הוכנסו מערכות חדשות וככל שהשנים
עברו יצרנו פעילות סינרגטית בין הרשות, המדינה, העסקים, התושב ועד לאורח המגיע
לאותו תא גיאוגרפי. הדבר יצר סינרגטיות ומעגל מחזורי של פעילויות עסקיות וכלכליות
בהיקפים של מיליוני שקלים, שלא פסחו על כמעט שום תחום עירוני של רווחה, קיימות, סביבה,
חינוך, תשתיות ועוד. יצירת הסינרגטיות יצרה מנוף משמעותי לעיר ולרשות המקומית והעשירה
במיליוני שקלים את קופת העירייה לשנים הקרובות.
כל זה לא בא על חשבון הלקוח (התושב או העסק) אלא בנוסף.
כשבעל העסק וגם הרשות הרוויחו, כך כל הצדדים הרוויחו ולא אחד על חשבון השני.
אני יכול להגיד בלב שלם, שבשבע שנות פעילותי
במינהלת עסקים התקיימה פעילות במיליארדי שקלים בפעילויות פיננסיות וכלכליות בשטחה
של רעננה.
את הוכחת ההצלחה ניתן לראות גם בגרף בתקציבי הארנונה
ותקציבים של המחלקות השונות.
מקור הגרף מתקציב העירייה.
מכאן נוצר מודל, אותו פיתחתי וחקרתי, וכיום מיושם
בעשרות רשויות מקומיות בארץ ובשאיפה גם בעולם. שבחלומותיי יבוא וייתן פתרון עד לתחליף
של גביית מיסים, כגון ארנונה ואת השימושים החורגים.
ניתן לראות לאחר ניסיון רב, שבכל מקום בו אנו
מתניעים את הסינרגטיות ואת שיתוף הפעולה המקיים בין הגורמים ליצירת תשתיות פיזיות,
טכנולוגיות ואישיות, נוצרים תהליכי סחר מקומי ליצירת שיתופי פעולה שאינם נחסמים על
ידי גורמים פוליטיים או בעלי אינטרס עסקי. זאת, בשל שיתוף הציבור, המעורבות
העירונית בפעילויות הרכש, הפעלת המנגנונים ובעיקר הפיכת הרשות מרשות נותנת שירות, שאינו
בהכרח למטרת תמורה או על ידי חוק, לרשות מקיימת ומנהלת את הכלכלה המקומית.
בשנים הקרובות, נראה את המודל הזה ממשיך להתרחב משום
שגם השוק הבין אותו ואת הצורך בשינוי הצריכה ובשינוי התערבות של שוק חופשי, עד
הרמה המוגזמת והלא מפוקחת, שמאפשרת לחברות בין לאומיות להשתלט על שווקים אין
סופיים, כמו חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק.
לא תהיה ברירה אלא לעצור את זה, אחרת נמצא את
עצמנו בעוד מספר שנים ללא עסקים מקומיים. הכוח ויכולת הניהול חייבים לעבור ולהיות בבעלות
השליטה של הרשויות המקומיות, בעלי האינטרס לשמירת האיתנות הפיננסית והחברתית של אותו
התא הגיאוגרפי אותו הם מנהלים.
בסוף חשוב להבהיר שכוחות הטבע גם הם יהיו לעזרנו.
מספיקים רעידת אדמה אחת או אסונות נוספים שיכולים לבודד את אותם האזורים. מכאן
נובעת החשיבות שידעו להתנהל עסקית וכלכלית עצמאית באותו האזור.
מודל ה-MBI
(Municipality- Business- Intelligence), אותו
הוכחתי, עונה חד משמעית על השאלה כי רשות שרוצה לקדם חדשנות חכמה ופעילויות עסקיות
ובעיקר לנהל ברמה העירונית - הדבר ניתן ואפשרי.
מאמר זה נכתב במסגרת פרויקט מדהים שאליו הצטרפתי ששמו SME4SMARTCITIES באיחוד האירופי – "חברות
קטנות ובינוניות פועלות יחדיו כדי להפוך ערים לחכמות יותר". מטרת הפרויקט היא
להגביר את שיתופי הפעולה בין החברות ובין המגזר הציבורי כדי לפתח פתרונות חדשניים
וברי קיימא המותאמים לפתרון האתגרים העיקריים העומדים בפני הרשויות המקומיות. הפרויקט
מובל לרוחב הים התיכון על ידי מספר ארגונים ממדינות שונות ביוזמת תוכנית ENI
CBC Med
של האיחוד האירופי. המחקר במסגרת הפרויקט מתבצע על ידי המעבדה לחדשנות ולקיימות
עירונית בחוג ללימודי הסביבה, אוניברסיטת תל אביב. מרכזים אותו פרופ' קולין פרייס,
ד"ר אורלי רונן רותם ואביגדור שרון. עיריות בישראל וחברות מקומיות
משתתפות הפרויקט הגדול
אתר
הפרוייקט: https://environment.tau.ac.il/SME4SMARTCITIES_About
כותב המאמר: רואי דינוביץ
תגובות
הוסף רשומת תגובה