מאחורי כל ביס- כלכלה

מאחורי כל ביס

מאת: רואי דינוביץ - ראש מינהלת העסקים רעננה

כולנו נהנים לשבת במסעדות מפעם לפעם, אבל יש עולם רחב מאוד מאחורי כל ביס. על השילוב בין החלום של המסעדן לרגולציות מהמדינה יש לעבוד כדי שחלומות נוספים לא יקרסו.

בתמונה עידו דותן

אני חייב להודות כי אני מסכים עם עידו בתחושותיו ועל כובד הנטל. צריך להבין את התמונה המלאה. לא הייתי קורא לזה להציל, אלא לבנות את העתיד. בואו נצייר עולם דמיוני, אולי בעוד 20 שנה נמצא את עצמנו עוברים ברחוב או באזור בילוי, נעמדים מול מכונה שמדפיסה לנו את הארוחה היוקרתית או מוזגת לנו את השתייה, משלמים בדיגיטל והשולחן נפתח, המקום שתרצה לבלות בו יהיה לפי איך שאתה רוצה שהוא ייראה עם המוזיקה שמתאימה רק לך.

עד אז אנחנו צריכים להבין מה קרה במשך השנים מהקמתה של מדינת ישראל. המנהיגים שלנו ובעלי התפקידים המקצועיים רואים את טובת המוסדות בשמירת האינטרסים שלהם – כגון הכנסה ממיסים, ושמירה על הסדר הציבורי. ובשנים האחרונות גם שמירה על בעלי התפקידים בעקבות תביעות רבות אל מול המוסדות והגופים הפרטיים.

הבירוקרטיה הסבוכה בישראל גורמת לכך שהנהלים מוחמרים לאחר כל מקרה לגופו ולא באופן כולל והמבט של המדינה על המאקרו נפגע בעקבות הלחץ שנוצר על הרשויות הממשלתיות והמקומיות שגורם להן להחמיר את התקנים על פי מקרים בודדים. הגרוע מזה הוא שהרשויות אינן מתואמות בינן לבין עצמן וגם המחוזות בתוך רשויות המדינה לא מתואמות.

בתמונה: לאה דינוביץ- אמא שלי❤️

אתן דוגמא- בטווח הקצר של הקמת מסעדה בעל המסעדה לא יכול "להתלונן" כי אם הוא איש מקצוע או שהוא לקח את אנשי המקצוע שילוו אותו, בתכנית העסקית שלו הוא אמור לדעת את כל הנהלים, המיסוי וכו'. כך הוא אמור לתכנן מסעדה רווחית. אני נתקל בלא מעט בעלי מסעדות ועסקים שאחרי חצי שנה מתלוננים שהארנונה והמיסוי גבוהים יותר. הרי בטווח כזה קצר בדרך כלל אין שום שינוי. זה אומר שעבודתם אינה מקצועית במאה אחוז ואולי אפילו חובבנית. אך אם נבחן  את חייה של מסעדת אוסקה שפעלה במשך שבע שנים ברעננה בבעלות מסעדן מוערך מאוד שלצערנו הסוף היה פשיטת רגל.

אפשר לראות שהמסעדה הייתה מצליחה ותמיד מלאה, אבל לאורך שבע השנים השינוי בנהלים, תקנות ומיסוי היה אדיר. בכל כמה זמן שינו את הנהלים והתקנים, דבר שגרם לשחיקה למרות ניסיון רב של בעלי המסעדה להיות חדשנים. מסעדה זו נבנתה על פי תכנית אבל כשהרגולציות והמיסוי עלו במאות אחוזים – אני מאמין כי אף אחד לא היה מצליח לשרוד ככה ועל זה בעלי המסעדות מדברים.

אנחנו צריכים להבין ולנסות לראות את תמונת המיקרו. במשך שבע שנים קרו שינויים בתאגיד המים, אגרות הביוב, עליית מס הכנסה, מס עובדים, עליית מחירי מוצרי היסוד, חשמל, ארנונה ושכירות.

כאן אנו חייבים לעצור ולהבין לאן אנחנו הולכים – את מה שנעשה צריך לתקן. השפעות אלה אינן רק משפיעות על מסעדה אחת, אלא על שוק שלם. על עובדים, מפעלים המייצרים את המוצרים, על לקוחות וחיי העולם המסחרי כולו. כי בסופו של דבר ישנו קשר בין חיי הפנאי שלנו וחיי היום יום של התעשייה. הרי אנו מדברים על שרשרת תרבותית בה בסיס התרבות קיים כדוגמת פירמידת הצרכים של מאסלו המדברת על בסיס הצרכים הפיזיולוגיים בהם עולם המסעדנות והמסחר נותן מענה בין השאר במזון, שירותים וכו'.

לנו, לרשויות- יש תפקיד משמעותי בייצור סביבה עסקית ליברלית התאפשר חופש פעולה לעסקים יותר מאשר המצב הקיים ולא נתערב בתחרות העסקית ונעניק כלים רגולטוריים קלים יותר, ברורים יותר כך שבעל העסק ועובדיו יוכלו להתעסק בתחום עיסוקם יותר מאשר בבירוקרטיה ומיסוי. יש צורך בלאחד כמה שאפשר את הגופים הרגולטוריים.

עכשיו הגיע זמן הטיפים – חמשת הטיפים שלי אליכם:

1.    אם אתה יזם שחולם להקים מסעדה – תבדוק טוב טוב את כל הדברים שדרושים ממך ואת העלויות וההכנסות של העסק ותייצר מחשבון מיסוי רגולטורי למשך השנים בהם תרצה להפעיל את המסעדה.

2.    בעל נכס יקר – תחשוב פעמיים, אולי אפילו יותר על השירות והמחיר שאתה נותן לדייר שלך. במיוחד כשאתה מעלה לו את המחיר- אם יש לך דייר טוב כדאי להישאר איתו. ברוב המקרים הדיירים לא יצליחו לעמוד בתשלומים ותמצא את הנכס שלך ריק ואינו מניב- ותצטרך לשלם את המיסים בעצמך.

3.    מחוקק יקר-  אנא דאג לחקיקה ליברלית ותן לשוק להתמודד עם השינוי והמגמות המשתנות. תאפשר כלים ומסגרת פעולה.

4.    עובד רשות יקר- לפני קביעת נהלים, תקנות וכו' היזהר מלהיות מושפע בקבלת ההחלטות שלך ממקרים ספציפיים. נסה להסתכל על המאקרו ועל השוק בו אתה פועל.

5.    אזרח יקר- אנא תהיה לקוח טוב ולא בהכרח צודק כי אחרי השירות או המוצר שאתה מקבל ישנו מערך שלם. תן ביקורת בונה או לחילופין תפרגן לעובד ולבעל העסק.